אריסטו וסוקרטס מפטפטים על פרק שבע!

סוקרטס: "אריסטו, ידידי! שמעת על 'פטפוטי תודעה'? הם מדברים על מובחנות ואותנטיות!"

אריסטו: "מובחנות? זה נשמע כמו המידה הטובה שלי, רק עם שם מודרני."

סוקרטס: "בדיוק! הם אומרים שבמקום 'להתמזג' עם אחרים, עלינו להיות נאמנים לעצמנו."

אריסטו: "אה, כמו שאמרתי – 'הכר את עצמך'. רגע, זה היית אתה, נכון?"

סוקרטס: "כן, אבל הם לוקחים את זה צעד קדימה. הם צוחקים על כל ה'העצמה האישית' הזו."

אריסטו: "מה, אתה אומר שלא כל אחד הוא מלך ביוון?"

סוקרטס: "בדיוק! הם אומרים שבמקום לנפח את האגו, עלינו פשוט לקבל את עצמנו כמו שאנחנו."

אריסטו: "נשמע הגיוני. אבל מה עם האידיאל של להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו?"

סוקרטס: "אה, זו הנקודה! הם מדברים על לקיחת אחריות. במקום להאשים את הגורל או את החברה, עלינו לקחת אחריות על חיינו."

אריסטו: "רגע, אז אתה אומר שאני צריך להפסיק להאשים את אפלטון בכל הבעיות שלי?"

סוקרטס: "בדיוק! ואני אפסיק להאשים את האתונאים על ה… אתה יודע."

אריסטו: "הבנתי. אז במקום לחפש 'ריפוי', אנחנו צריכים פשוט לקחת אחריות ולפעול?"

סוקרטס: "כן! הם אומרים שלפעמים אנחנו מתחבאים מאחורי ה'טראומה' במקום להתמודד עם החיים."

אריסטו: "מעניין. אז במקום לשאול 'למה זה קרה לי?', נשאל 'מה אני יכול לעשות עכשיו?'"

סוקרטס: "בדיוק! ויש להם גם ביקורת על כל ה'מודלים' לחיים טובים. הם אומרים שצריך למצוא את הדרך האותנטית שלנו."

אריסטו: "אה, אז 'האמצע הזהב' שלי הוא לא באמת זהב?"

סוקרטס: "אולי הוא זהב בשבילך, אבל לא לכולם. הנקודה היא להיות אמיתי עם עצמך."

אריסטו: "מרתק. אז מה אתה אומר, נפתח פודקאסט משלנו? 'פטפוטי פילוסופיה: איך לקחת אחריות ולצחוק על זה'?"

סוקרטס: "רעיון מצוין! ובסוף כל פרק נגיד: 'זכרו, החיים הם שלכם – אל תחכו שמישהו אחר יחיה אותם בשבילכם!'"

אריסטו: "אהבתי! אז בוא נלך לשתות לכבוד הרעיון החדש שלנו?"

סוקרטס: "בהחלט! אבל הפעם – בלי להאשים את היין בהתנהגות שלנו!"

אריסטו: "סוקרטס, אתה יודע שזה בלתי אפשרי…"

סוקרטס: "נכון, אבל זה יהיה מצחיק לנסות! ואם ניכשל – ניקח אחריות!"

וכך, שני הפילוסופים צעדו לעבר הטברנה, מחייכים ותוהים – האם ייתכן שכל מה שצריך כדי לחיות חיים טובים זה פשוט… להיות אותנטי ולקחת אחריות?