פטפוטי תודעההיפופוטמי התודעה, מגולגלים בבוץ הפסיכולוגי ומתנדנדים על קליפות הפיצוחים שלהם, מגחכים על פרק 10:
"הֶה," נוחר היפופוטם אחד, מפצח טראומה ישנה בין שיניו, "עוד פרק על ה'אני' המסכן שלנו. כאילו לא מספיק שבילינו שנים בביצה הטיפולית, מתבוססים במושגים נפוחים כמו 'העצמי האותנטי'."
"פְּףףף," יורק השני קליפת פיצוח, "והפעם הם המציאו לנו 'התאבדות פסיכולוגית'. איזה שם דרמטי! כאילו אי אפשר היה פשוט להגיד 'תפסיקו להיתקע בסיפורים שאתם מספרים לעצמכם'."
"תראה אותם," מתגלגל הראשון בבוץ, "מדברים על ציידים-לקטים כאילו הם איזה מודל להתעלות רוחנית. הלו, הם פשוט היו רעבים ולא היה להם זמן לשבת ולחפור בנבכי נפשם."
"אבל אתה יודע מה הכי מצחיק?" נוחר השני, "שבסוף כל הפילוסופיה המתקדמת הזאת, הם בעצם אומרים משהו פשוט: 'תפסיקו להיות כל כך תקועים בראש שלכם'. וואו, איזו תובנה מהפכנית!"
"כן," מסכם הראשון, מפצח עוד טראומה, "לפחות הם יצאו מהביצה הטיפולית. אנחנו עדיין כאן, אבל לפחות אנחנו יודעים שאנחנו בביצה. זה כבר משהו, לא?"
ושניהם צוחקים, זורקים קליפות של תובנות ישנות לאוויר, ושוקעים עמוק יותר בבוץ המודע שלהם.
